סקירת שוק ההון 19.3.2013 מאת משה שלום FXCM

מעוף הציפור

קפריסין. מי היה מאמין שבאי סימפטי, ושטוף השמש הזה, ייקבע עוד שלב עקרוני של המשבר. עד עתה היינו רגילים במשב החוב לצעדים אגרסיביים אמנם, אבל שהיו עדיין בגדר המהלך ה"רגיל" של הדברים:
הרחבות כמותיות, הדפסות כסף, חבילות סיוע, וחבילות תמרוץ, והכול על חשבון העמים כמובן. אבל לא ישירות. השחתת המטבע (אינפלציה בחיי היום יום) היא לפעמים התוצאה, ולעיתים קיצוצים בתקציבים, ובשירותים, הם המקור הכספי ל"פתרונות" המוצעים. והרבה פעמים, זה פשוט על ידי מיסים.

עד עתה, אפשר היה להטיל מס כמעט על הכול, כאשר שני התחומים האהובים בתחום זה, הם כמובן צריכה, והון. אם קונים, מוכרים, מרוויחים, גרים בנכס, ואפילו מתים, רחמנא לצלן, כל הפעולות האלו היו מועמדות טובות למס, אבל על דבר אחד לא חשבו להטיל גזירות, ולקחת מעשר: פיקדונות בנקאיים.

אל תחשבו שהסיבה לכך היא שקובעי המדיניות התחשבו בנו  בסוגיה זו יותר מאשר קודם. לא ולא. הסיבה נמצאת, כמובן, בפחד הנעוץ בצעד כזה עבור המערכת הבנקאית עצמה. פגיעה בכספי פיקדונות היה, עד עתה, טאבו, כי הוא מכניס אלמנט בלתי נשלט למערכת כה רגישה, והוא אלמנט חוסר הוודאות.

למפקיד, ברור שאם הוא נושם, ועושה דבר מה, מחוץ לסניף הבנק, הוא יכול לשלם על כך לשלטון הממסה. אבל, וזה עיקר מן העיקרים, אם הוא משתמש בבנק ככספת לחסכונותיו הנזילים, וזאת מבלי לעשות עליהם ספקולציה כלשהיא, המוסד הפיננסי והמדינה מבטיחים לו את הערך הנומינלי לפחות של חסכונותיו.פיקדון במקום מזרון. הרחיקו מדינות מסוימות (ארה"ב), ונתנו בטוחה עד סכום מסוים במקרה שהמוסד עצמו לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

והנה, פקידים בבריסל, ופוליטיקאים מקומיים, המונעים על ידי רצון להגן על כספי מדינות הצפון (גרמניה) החליטו לשבור כאן את הכלים, וזאת בטוענה (מוצדקת עובדתית) שרוב הכספים באי מגיעים מאוליגרכים רוסים, וממקורות שונים לחלוטין, מאשר האזרחים המקומיים. התחייבויות המערכת הבנקאית הקפריסאית מוערכות כפי 4 מאשר כל התוצר הגולמי המקומי, וזו סטטיסטיקה שאינה ניתנת לערעור כאשר באים לדון בסוגיה.

האם זה משנה? ואם נניח שכל הכספים כולם, מקורם מפוקפק, האם צעד אווילי זה של הטלת מס על פיקדונות מוצדק? כתשובתי הצנועה אני מציע לכם לעלות מעלה, מעל סוגיה ספציפית זו, ולראות את העניין ממבט של ציפור.

2007, היא נקודת התחלה של משבר החוב. היא נקודת ההתחלה של תהליך אחד גדול מתמשך, שבו בסופו של דבר החוב יצטרך לרדת לרמות שבהן ניתן יהיה לבנות מחזור שגשוג חדש כמו זה שהיה בין אמצע שנות השבעים ועד 2000. כאשר מסתכלים כך, אנו נבין מייד שמתוך כוונה או מתוך טיפשות ייעשו כל הניסיונות האפשריים על מנת להפריד בין העמים לכספם, או לשחוק את הערך הראלי של כספם, כי כך ייפתר העניין.

זהו פשוט עוד שלב בתהליך זה, מסוכן מאוד, כי מעבר לחופיה של קפריסין נמצאות ספרד, ואירלנד. שתי מדינות אלו נמצאות גם הן בסיטואציה מעניינת, שבה המדינה עצמה הייתה "בסדר" לולא המערכת הבנקאית החולה שלהן. ועכשיו, במידה והמעשה האווילי ייעשה בקפריסין, איך יישן טוב בעל כספים בבנקים שם? למעשה, עכשיו שהסוגיה הועלתה כבלון ניסוי, עם אפשרות מימוש, קשה להאמין שלסיפור הזה יהיה Happy End.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי לקנות, למכור, לייעץ או להחזיק, עבורו או עבור אחרים בניירות הערך המוזכרים בכתבה.