משבשי השמחה - מאת משה שלום 29.10.2013
29-10-2013
בדעה האחרונה שפרסמתי באתר גלובס:
(http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000889283)
ניסיתי לתאר את הגורמים להתלהבות המחודשת ביחס לאירופה, ומדוע קרנות הגידור, והמשקיעים המוסדיים בכלל, ממש מפחדים לאבד שם את הרכבת. מטבע היורו, והמניות הנסחרות בבורסות השונות ביבשת, משקפות היטב את התקווה הגדולה הזו.
כל זה כאשר העניין מרוכז, בינתיים, בכלכלות שהיו לא מזמן על הקרשים ממש. ציינתי שם שעליית המטבע הינו בעצמו מנגנון בעייתי, המייצר לחצים לגבי תחרותיות הייצוא. מנגנון שיכול בהחלט לגרום לבעיות בצמיחה שכולם מקווים לה.
ישנו עוד גורם שמתחיל להסתמן כמקל די גדול בגלגלים של התחייה מחדש, וזוהי המערכת הפיננסית, ובמיוחד הבנקים. התבשרנו היום שסך ההלוואות המוגדרות כ"רעילות", באותם בנקים, הגיע ל-סכום האסטרונומי של 1.2 טריליון יורו (1.7 טריליון דולר).
נכון שהבנק המרכזי עומד על המשמר, ובעזרת עוד כמה סיבובי LTRO (הלוואות ל-3 שנים, בריבית של אחוז אחד), הוא יוכל לדחות עוד זמן מה את מועד ניקוי האוררות הזה, אבל בהקשר לכך ניתן להזכיר שני דברים חשובים:
הדוגמא הבולטת של מעשה דחייה כזה היה במשק היפני, כאשר מאז דקירת הבלון של הבועה (בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת) הכלכלה לא הצליחה להתאושש בצורה רציפה ואמיתית.
שנית, ועל פי אותו בנק מרכזי שאמור לדחות את הבעיה של ההלוואות הרעות, על הבנקים לעבור עכשיו "מבחני לחץ" קשיחים, ועמוקים יותר. כל זה כאשר הלימות ההון המוגדרת בבאזל 3 מאיימת תמיד ברקע, כאקדח, במערכה הראשונה של מחזה גרוע.
על מנת לראות את הדיכוטומיה הקשה, הקיימת במוחם של מנהלי הכספים הגדולים בזירה האירופית, מספיק לראות את הגרפים של Orange (France Telecom) לעומת זה של Deutsche Bank.
האחד מייצג את התקווה לצריכה מתחדשת, והשני המראה את הקשיים באחד הבנקים הגדולים ביבשת ובעולם. זו הפשטה קצת גסה של הנקודה שאני מנסה להעביר, אבל לדעתי, עדיין רלוונטית ומאפיינת למדיי. מאז מקרה ליהמן, ברור לכול שהבנקים האירופים שייכים בהחלט למי שאסור להם ליפול.
הם חלק בלתי נפרד מן ה"בעיה הסיסטמית" הנקראת Too Big To Fail, כאשר לפחות מתעניין בתחום זה, קשה לדמיין את חלקם הקריטי שהם מהווים כ"צד שכנגד" (counterparty risk), ובמודגש בעולם הנגזרים.
השינוי החיובי שאנו רואים ביבשת היפה, והחשובה כל כך, בנוי כולו על התקווה ששם יכולה להיווצר דינאמיקה של רפורמות מספיק גדולה על מנת להחזיר לשם קצת ממה שנאבד על ידי תהליכי הגלובליזציה, הטכנולוגיה, והשינוי הדרמטי שקרה במדינות המתפתחות.
בינתיים, התקווה קיימת, עם קצת שיפור במקרו, ועם מודלים קצת גרמניים מדיי. אם ניקוי האורוות הפיננסי לא יעשה בקרוב, ובצורה שלא יזיק מדיי לאותה צמיחה מתחדשת (על ידי מנגנון איטי ומבוקר של מחיקות), כל הבסיס לאותן תקוות יעלם לחלוטין, ודורות קדימה יתארו את שנעשה כ"עשור האבוד" (שבינתיים נמשך 3 עשורים) כדוגמת יפן.
משה שלום
ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי לקנות, למכור, לייעץ או להחזיק, עבורו או עבור אחרים בניירות הערך המוזכרים בכתבה.
צור קשר
אתרים מומלצים בשוק ההון
הרשמה לניוזלטר
חדש באתר
